ערבות בנקאית "סמי – אוטונומית"

הבדיקה אם הערבות שבה מדובר היא בגדר "ערבות רגילה" או שהיא "ערבות בנקאית אוטונומית" תיעשה לפי מידת התלות של הערבות בעיסקת היסוד, כפי שנקבעה על ידי הצדדים.

הקבלן ביצע עבודות בניה במגרש לרבות הריסה ובנייה מחדש של קיר תומך כאשר לצורך היתכנות הביצוע נמסרו ערבות בנקאית ושיק בטחון לידי בעלי המגרש השכן להבטחת נזקים העלולים להגרם להם מהעבודות.

מחזיקי הערבות סירבו להחזירה בתום העבודות וטענו לנזקים שנגרמו להם המחייבים פיצוי כספי להפעלת הבטחונות, ואף פנו לבנק מנפיק הערבות בדרישה לשלם את סכומה.

הקבלן פנה לבית המשפט למתן צווים הצהרתיים לפיהם הוא לא הפר את ההסכמות וכי לא נגרמו כל נזקים בעקבות העבודות שבוצעו.

השאלה אותה הציב בית המשפט האם הערבות הנדונה הינה אוטונומית אם לאו?

בית המשפט פסק כי ערבות בנקאית, ככל ערבות, היא חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו. יחד עם זאת ברי כי הנחת היסוד היא שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות בנקאית היא לתת ערבות אוטונומית.

שני סימנים מובהקים לקביעתה של ערבות בנקאית כאוטונומית:

א. תניית המיידיות, לפיה המוטב זכאי לתשלום מיידי "על פי דרישה ראשונה".

ב. תניית הפטור מהצורך לבסס ולנמק את הדרישה, המופיעה אף היא לרוב בכתבי הערבות הבנקאית.

הערבות דנן כוללת בתוכנה: "… להבטחת תשלום כל סכום… המגיע או עשוי להגיע לכם מאת חברת …. בגין נזק שיגרם לכם עקב ביצוע עבודות בניה במגרש הגובל עם מגרשכם…."

כמו כן, הוצגו תכתובת קודמות בהן דורשים מחזיקי הערבות "המצאת ערבות בנקאית … אשר נועדה להבטיח כל נזק אשר ייגרם עקב ביצוע עבודות הבניה…"

בנוסף, נעדרת מכתב הערבות האימרה שהמוטב פטור מהצורך לבסס ולנמק את הדרישה.

מאידך, דרישת המיידית מצוינת , קיימת דרישה תשלום בתוך 14 ימים מקבלת הדרישה, כיצד הדבר מתיישב עם הצורך בהוכחת הנזקים? הרי לא ניתן להוכיחם ב- 14 ימים.

הפתרון מצוי בהגדרת הערבות כ- ערבות בנקאית סמי – אוטונומית, דהיינו, הצדדים יכולים ליצור ערבות שאינה אוטונומית לחלוטין או אף לקבוע ביניהם את מידת האוטונומיות של הערבות. מעקרון חופש החוזים נובע כי הצדדים לעסקת הערבות יכולים לעצב את ההתקשרות ביניהם כראות עיניהם, ובין היתר לקשור את עיסקת היסוד לערבות הבנקאית בדרך זו או אחרת (מובא ממאמר של עו"ד, ד"ר ויינרוט).

לכן, כשבנק מוציא "ערבות בנקאית", אין מובן מאליו כי מדובר בערבות אוטונומית המנותקת לחלוטין מעיסקת היסוד, ומידת העצמאות של הערבות תיבחן בהתאם לנסיבות הענין ולכוונת הצדדים. לעיתים הערבות הבנקאית איננה עצמאית באופן מלא ומימושה מותנה בקיום תנאים מסויימים.

בהתאם לאמור לעיל פסק בית המשפט כי ביחסים שבין הבנק לבין המוטב, הבנק אינו צריך להמתין להוכחת הנזקים ודי לו בקבלת הדרישה.
לעומת זאת, ביחסים שבין הקבלן לבין המוטב, המוטב אינו זכאי לדרוש את חילוטה של הערבות אלא לאחר הוכחת הנזקים הנטענים.

הקבלן רשאי לפנות לבית המשפט כדי לעתור לעיכוב חילוטה של הערבות עד להוכחת הנזקים, וטוב שכך יעשה, שאם לא יפנה לבית המשפט, הבנק לא ימתין עד להוכחת הנזקים ובתוך 14 ימים עליו לשלם את סכום הערבות.

מדובר אם כן בערבות סמי – אוטונומית. הקבלן הקדים ועתר לעיכוב חילוטה של הערבות עד להוכחת הנזקים הנטענים על ידי המוטב, ובית המשפט נעתר לבקשתו.

(ה"פ 20744-12-09)

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s