קשיים כספיים והקפאת הליכים אצל קבלן המשנה

התובעת, שהזמינה מהנתבעת עבודות בפרויקט בניה, הייתה רשאית לבטל את החוזה בשל הפרתו הצפויה ע"י הנתבעת, והייתה רשאית לחלט את הערבות הבנקאית ולעצור תשלומי כספים לנתבעת.

התובעת, חברה יזמית, הזמינה מהנתבעת – קבלן משנה מבצע, עבודות ביצוע גמר ופיתוח בפרויקט בניה.
על פי ההסכם שנחתם בין התובעת לבין הנתבעת. מועד סיום עבודות הגמר והפיתוח שנמסרו לנתבעת לביצוע נקבע לחלוף כ-10 חודשים ממועד חתימת החוזה.

בתוך המועד הזה, הוגשה בקשה מטעם חב' האם של הנתבעת להקפאת הליכים גם בעניינה של הנתבעת. בבקשה להקפאת הליכים נטען, שקבוצת החברות הולכת וקרבה לקשיי תזרים העלולים להביא אותה לחדלות פרעון.

בחלוף כ-5.5 חודשים מחתימת ההסכם, כאשר זיהתה התובעת כי קיימת הפרה צפויה של ההסכם מצד הנתבעת, שלחה התובעת לנתבעת הודעת ביטול ודרישה לסילוק יד מאתר הבניה. התובעת טענה בהודעת הביטול שהנתבעת הפרה הפרה יסודית את ההסכם – אינה עומדת בלו"ז של ביצוע העבודות בפרויקט למרות הבטחותיה, מספר העובדים בפרויקט לא גדל, יש מחסור בחומרי בניה, לא משולם שכרם של קבלני משנה של הנתבעת עבור עבודות שביצעו, למרות שהתמורה בגין ביצוע העבודה הועברה מהתובעת לנתבעת, הנתבעת נקלעה לקשיים כספיים, והתנהלות זו גורמת לעיכוב העבודות ומסבה נזק לתובעת ולרוכשי הדירות.
התובעת השיבה שהיא מוכנה לסלק ידה מהפרויקט בכפוף לעריכת התחשבנות לעניין הכספים המגיעים לה.

עבודתה של הנתבעת בפרויקט הופסקה ע"י התובעת תוך חילוט ערבות בנקאית שהפקידה הנתבעת, חילוט ציוד וחומרי בניה של הנתבעת שהיו מצויים באתר הבניה, אי תשלום שכר עבודות שהיה אמור להיות משולם קודם לכן, ואי תשלום סכום המהווה חלק מתשלום קודם שאושר – כל זאת מכוח הוראות חוזיות בהסכם, המקנות לתובעת סעדים עם ביטול ההסכם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על הקפאת הליכים בעניין הנתבעת, מינוי נאמן, ולנאמן ניתנו הוראות לעניין תכנית הבראה והסדר נושים.
הודעת הביטול ניתנה על ידי התובעת כ-8 ימים לפני מתן צו הקפאת הליכים בעניין הנתבעת. עפ"י ההסכם בין הצדדים – מתן צו הקפאת הליכים כנגד קבלן מבצע הינו עילה לביטול ההסכם. התובעת נסמכת בהודעת הביטול, שניתנה קודם מתן צו הקפאת הליכים, על הוראת ההסכם- המקנה זכות לביטול ההסכם כאשר לדעת המזמין אין סיכוי שהקבלן המבצע ישלים את הביצוע במועד, והקבלן אינו עושה את הסידורים הדרושים כדי להבטיח השלמת העבודות במועד.

עבודות הגמר והפיתוח הושלמו ע"י התובעת לאחר הוצאת הנתבעת מהפרויקט.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת בסכום המגלם את ההוצאות להשלמת הפרויקט, והנזקים שנגרמו כתוצאה מהאיחור במסירת הדירות. תחשיב הנזק נערך על פי הוראות בהסכם, לפיה התובעת זכאית לקבל מהנתבעת את ההפרש בין ההוצאות שהוצאו להשלמת הפרויקט, נזקים כתוצאה מהאיחור ותשלומים ששולמו לנתבעת עד להוצאתה מהפרויקט לבין הסכום שהייתה מקבלת הנתבעת עפ"י ההסכם, אם הייתה משלימה את עבודות הגימור והפיתוח במועד.

בפני ביהמ"ש הונחו ראיות למכביר התומכות בעובדות שהוצגו בתביעת התובעת ואשר הביאו למסקנה כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית, והתובעת הייתה זכאית לבטלו ולהפסיק את עבודת הנתבעת בפרויקט.

האם, נוכח ההפרה היסודית של ההסכם חלה חובה על התובעת להודיע פורמלית לנתבעת אודות ביטולו? בית המשפט פסק כי הקריסה של הנתבעת באתר הבניה לא הצריכה מתן התראה נוספת בטרם ביטול, באשר מדובר היה בהפרה יסודית של ההסכם. היה ברור שאין סיכוי כלשהו שהנתבעת תוכל להשלים את העבודה עד המועד שהתחייבה, בהיותה בקשיים כספיים חמורים, כאשר יש כבר פיגור מצידה של למעלה מחודשיים בלו"ז ביצוע עבודות הגמר והפיתוח, שהיו אמורים להסתיים תוך 10 חודשים מחתימת ההסכם, ומרבית העבודה באתר הבנייה הופסקה.

למרות היעדר החובה לכך, התובעת הקדימה וקיימה פניות בכתב ופגישות עם הבעלים והמנכ"ל של הנתבעת, אך אלו לא הועילו.
בית המשפט פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום שנתבע על ידה בכתב התביעה. בעייתה של התובעת היא, שעליה להצטרף לנושים האחרים של הנתבעת, המצויה בהקפאת הליכים, לצורך קבלת דיבידנדים במסגרת הסדר הנושים.
(הנתבעת הגישה תביעה נגדית שנדחתה ע"י בית המשפט. הח"מ לא מצא לנכון להציגה נוכח מופרכותה על פניה).

ת"א (מחוזי, תל אביב) 19026-08-10

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s